מוכנים להיפרד מחיתולים?
הורים רבים רואים בפסח לא רק חג של אביב ופריחה (ופריחות ואלרגיות...), אלא גם הזדמנות מצויינת לצאת מהעבדות לחיתול לחירות שבסיר.
איך יודעים שהתזמון באמת מתאים גם לקטנטנים? הנה מדריך קצר שיעשה לכם קצת סדר:
בואו נתחיל מכמה פרטים טכניים:
* רב הילדים (לא כולם!) מוכנים פיזיולוגית לגמילה סביב גיל שנה וחצי.
* בנות מבשילות לגמילה מוקדם יותר מבנים (אין עלינו ;))
* בגילאי 3-4, 25% מהילדים הם מרטיבי לילה, ובגיל 5, 15%.
* להרטבה יש גם מוטיב תורשתי.
טיפ ראשון: בלי לחץ!!!
נכון שסימני קריאה ישר מלחיצים? אז בואו נוריד שנייה הילוך.
חיתולים זו התעסקות, והוצאה כספית לא מבוטלתֿ. אבל, השוואות לילדים אחרים אף פעם לא עושות טוב, ואם תוסיפו גם לוח זמנים מוגדר להצלחה במשימה תקבלו עוד דובדבן בקצפת הלחץ וההלחצה. ובואו נודה על האמת, לחץ בשילוב נושאים שקשורים לשירותים הם מרשם מנצח לאפס סיכויים לתוצאות (ויציאות...).
טיפ שני: בידקו בכנות אם ילדכם בשל לתהליך של גמילה
- לפני הכל בידקו שיש מוכנות ובשלות פיזית.
לכל ילד קצב התפתחות משלו ואין תאריך מדוייק למדידת מוכנות. התייעצו עם גורמי המקצוע שמכירים את ילדכם ויכולים לתת לכם ״אור ירוק״.
- יש רצון שלכם, אבל מה עם הרצון שלהם? זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתבטאויות של רצון להיות גדול, להיות דומה לאחים גדולים יותר, בהתעניינות בשירותים ובמה שקורה שם.
- חשוב שתהיה גם יכולת שליטה עצמית - מודעות גופנית לשליטה במתן ובעצירת שתן ויציאות. לדוגמא ילד שמצהיר בכל פעם שעושה פיפי/קקי בחיתול.
טיפ שלישי: החלטתם לקפוץ למים ולהתחיל? רק עם המון, המון רגישות וסבלנות
כשיש לחץ, חוסר בשלות, חוויות של תסכול וחוסר סבלנות, באופן ממש לא מפתיע התהליך כולו יכול להימשך זמן רב ולפתח עוד ועוד אתגרים.
תחושות של כישלון יכולות להוביל לחרדות, התאפקויות ועצירויות ובכלל לדינמיקה שכולה סובבת סביב הצלחה וכישלון בהגעה לסיר בזמן.
נסו להיכנס לתהליך עם ציפיות הגיוניות (שאפשר ומותר לשנות לפי קצב הילד), לשחרר את השליטה, להבין שלוקח זמן ללמוד, ולעודד גם כשמצליח וגם (ואולי בעיקר) כשלא.
מילה טובה מכם, סבלנות והכלה משמעותיים הרבה יותר מפרס או ציון בכל פעם שיש הצלחה.
ולסיכום:
בתהליך הגמילה אתם נותנים לילדכם מתנה נוספת של עצמאות, הפנמה של מסוגלות, והמון אמון ביכולות שלהם.
אז נכון שפה ושם יהיו פיספוסים ותסכולים (שלהם, שלכם), ברגעים האלו חשוב שתזכירו לעצמכם שהמטרה האמיתית היא לתת לילדכם את המקום הבטוח והמכיל לטעויות, לפיספוסים וללמידה סבלנית.
בהצלחה!